המקובלים בני כל הדורות, והרב לייטמן המעביר לנו את דבריהם היום, מספרים כי אין שום כוח אחר בטבע מלבד הבורא, וכל מה שנמצא מחוצה לתפיסה העצמית שלי הוא התגלות של הבורא כלפי. לפעמים אני תופס את ההתגלות וחווה אותה כטובה ולפעמים כרעה, אך בשני המקרים מדובר בשליחי הבורא, שנועדו לעזור לי להתקדם למטרת הבריאה. בניית היחס הנכון לאותם השליחים עומדת בבסיסה של חכמת הקבלה.
טוב ומיטיב
הבורא הוא טוב ומיטיב, מסביר הרב מיכאל לייטמן, העומד בראשה של תנועת בני ברוך שמטרתה להביא את חכמת קבלה לעם, כפי שציוו המקובלים בדורות הקודמים. מכיוון שהבורא הוא טוב, השפעה ואהבה בלבד, ומטבע הטוב להיטיב, הרי שאם אנו לא חווים את נוכחותו בחיינו כטובה, הבעיה היא בתפיסה שלנו, ואת זה צריך לתקן. תפיסת המציאות שלי היא תפיסת הבורא שלי, ואם המציאות נתפסת אצלי כסבל, אני בעצם מאשים את הבורא בגרימת רע, דבר שאינו יכול להתרחש.
למה קורים דברים רעים?
לפי התפיסה שהצגנו זה עתה, לא קורים דברים רעים. אם כך, איך ייתכן שאנו חווים כאבים, בעיות, מכות, מלחמות ומוות? הבעיה היא, כאמור, בתפיסה שלנו, אך הדבר כמובן עמוק יותר: הבורא רוצה שנגיע לדרגתו בכוונתנו להשפיע טוב ועונג לאחרים, וכל עוד אנו לא עושים זאת, או לפחות משתדלים להגיע לכך, הוא "נאלץ" להזכיר לנו את קיומו.
אם נעשה הפסקה בקריאה ונחשוב לרגע מתי אנו נזכרים בבורא ומבקשים אותו נראה כי כשטוב לנו אנו פשוט שמחים בחלקנו ולא מחפשים כוח עליון לתלות בו את האשמה. אולם כשאנו סובלים אנו מייד פונים אל הבורא בבקשה לעזרה וישועה. לכן, כדי לשמור על היחס שלנו אליו, אנו חווים חוויות שאינן נעימות לנו. אם נצליח לשמור על יחס אוהד כלפי הבורא כל העת, לא נאלץ לחוות בעיות וכאבים, ואם נחווה כאלה נוכל להיזכר שהם נשלחו אלינו מהבורא, כדי שנשמור עימו על קשר, ומייד החוויה תהפוך לטובה.
היפוך תפיסת המציאות בכל חוויה שלנו אינו פשוט כלל ודורש הכנה מיוחדת והשקעת מחשבה רבה על כך. אנו צריכים להבין, קודם בשכל ולבסוף ברגש, כי כל אותן חוויות לא טובות נשלחו אלינו כדי שניזכר בבורא ונחפש את הקשר עימו.
מר ומתוק
בעצם, אומר הרב לייטמן, לא חשובה החוויה עצמה אלא חשוב היחס שלך אליה, ורע יכול להפוך לטוב. אנחנו מודדים את המציאות לפי מר ומתוק- טוב לי ולא טוב לי, היכן אני נהנה והיכן אני סובל, זה הטבע האנושי. כאשר זוכרים שהכל מגיע מלמעלה ניתן לשנות את תפיסת המציאות ולדבוק באמת ושקר, גם אם הם הפוכים לחווית המר והמתוק. האמת היא שכל חוויה נשלחת אלינו על ידי הבורא, ולכן כל חוויה היא מתוקה כיוון שהיא גורמת לנו לקשר עם הבורא, כל עוד אכן ניצלנו אותה בצורה כזו. אם לא השתמשנו בחוויה כדי לבסס את הקשר בינינו לבין הבורא, בזבזנו את הזמן והחוויה הבאה תהיה גרועה יותר, עד שנזכר לפנות אליו ולחפש את הקשר עימו.
