בשבילי נברא העולם – חלק א'
"לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם".
(סנהדרין דף ל"ז, א')
תלמוד,מסכת בקידושין: "תניא ר"ש בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני"
(קידושין דף פ"ב, ב')
מסכת בברכות כתוב: "בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר: ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני."
(ברכות דף נ"ח, א')
"לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא"
(סנהדרין דף ל"ז, א')
לכאורה כל הציטוטים הללו הן אגואיסטיות מאוד, אלא שהן מדברות על אדם הלומד את חכמת הקבלה, המשרת את הכלל הכלול בתוכו. הציטטות הללו מבטאות עיקרון המופיע רבות בתלמוד, בסנהדרין. הוא מדבר על, "וכל המקיים נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ו"בשבילי נברא העולם". פעולתם המיוחדת של המקובלים היא איחוד העם בכל פגישה שלהם עם הקהל הרחב בכך שהם רואים את כולם כחלקים מהם. זוהי ההשגה האמיתית שרק היא משיגה תוצאה והתקדמות. הכלי של המקובל כולל את כל החסרונות והרצון לתיקון של כולם ולכן הוא סופג מכולם את החסרונות והרצונות, מעבד אותם בתוכו לחסרונות ולרצונות נכונים ומעלה אותם למעלה אל הכוח העליון. מלמעלה הוא מקבל מילוי של אהבה ומעביר אותו בהתאמה וגורם בכך לחיבור ואיחוד בקרב הקהל הרחב .
פעולת המקובל המתקשר עם החלקים שלו – הקהל הרחב, נקראת איחוד העם. כל חלקי העם הינם מנשמתו של המקובל.
המקובל כלול באנושות כולה מאוחד בייחוד עם קבוצתו החוברת לכוח העליון- הבורא. כל מקובל משפיע בעצמו באופן פיזי בשרות העם והאנושות. האנושות מעבירה לו את התרשמותה ורצונה בקשר עימו ומעבירה לו את חסרונותיה. המקובל שמרגיש את הבעיות השייכות לעולם הזה, מעבד אותם לרמה רוחנית גבוהה יותר. החסרונות הארציים של האנושות בעולם הזה הם חסרונות ל: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. המקובל מעבד אותם לחסרונות רוחניים. הוא מבין שהחיסרון האמיתי הוא לאור העליון שבו מתקיימים המילויים לכל החסרונות כולם ,כל אחד לפי צרכו . על כן הוא מעבד אותם לדרישה לאור.
המקובל המרגיש את חסרון העם יודע, איך להעלות את החיסרון הזה, כדי לקבל מילוי. הוא מרגיש שאותם חסרונות שחסרים לקהל : אוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות הם למעשה חסרונות לאור העליון שרק הוא הכוח הממלא. המקובל מבין שמילוי הבקשות הארציות הקטנות והמדומות לא יפתרו או ימלאו את החיסרון אלא יחזרו בדרישה למילוי שוב ושוב . יש כאן צורך במילוי מקורי אמיתי תמיד ואינסופי. תכנית הבריאה בנויה כך שהאנושות תבקש את האור דרך המקובל, המתרגם את החסרונות הארציים. כמו שאימא המתרגמת את בכיו של תינוקה.
הפעולה הזו המחייבת אותו להתקשר לקבוצה של מקובלים. החיבור שקבוצת המקובלים בתוך עצמה מביאה אותה להשתוות הצורה עם הבורא, עם האור העליון. השתוות הצורה מאפשרת את העלאת החיסרון שנאסף מן האנושות ושעובד לקשר רוחני, נענה על ידי האור העליון שמשפיע מלמעלה למטה בהדרגה עד שהוא נכנס בכל אחד ואחד.
חלק ראשון מתוך הסרה "מקובלים כותבים" עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן
לחלק השני לחצו כאן
