מי זה הרב לייטמן /בני ברוך בשבילי

הכי טוב לקרוא טקסט על הרב לייטמן אחרי שמדפדפים קצת בעתוני סוף השבוע, אפשר גם באמצע השבוע למי שזה יותר נוח לו. קחו כמה שניות ותחשבו על רוח הדברים של המילים שקראתם, עם איזה מסר יצאתם ? מה עבר בין המילים שקראתם ? יש מספר אבחנות שעולות במידה ומנסים לעשות בדיקה כזו. ראשית, כולם פועלים על מנת להפיק הנאה לעצמם, אצל חלק זה יותר גלוי, ואפילו בוטה, ואצל אחרים זה קצת יותר נסתר, אבל המצב הכללי הוא שכל אחד מחפש הנאה. בהמשך אפשר להתרשם שכל אחד פועל לטובת עצמו, לא מפתיע לאור האבחנה הראשונה, או לטובת קבוצת האנשים שהוא מייצג שזה בעצם אותו דבר. ואבחנה אחרונה, לא אכפת לאנשים מרגשות או מצב האחר, זה הכי בולט במקרים שיש לחלק משאבים (כספים למשל) בין מספר משימות או קבוצות. מתי ראיתם בפעם האחרונה את שר המדע מבקש להעביר כסף למשרד החינוך כי שם הוא יותר נדרש כרגע ? אין במילים שנכתבו כאן ניסיון לשנות את המצב או להעביר ביקורת, זה צילום מצב שכל אחד מוזמן לעשות.

ואיך כל זה קשור לרב לייטמן ? אנחנו מיד מגיעים לזה, יש עוד עניין אחד לברר. אחרי שהבנו שכל אחד פועל רק לתועלת עצמו, נשאלת השאלה מה בעצם רע בזה ? בזכות הרצון הזה של אנשים במהלך ההיסטוריה האנושות חוותה עליה מדהימה באיכות החיים וגם, מה לעשות, טלפונים ניידים. . . אבל תעזבו את המטרד שנקרא "טלפון חכם" ותראו את הרפואה, התחבורה, המזון, הבידור ועוד הרבה נושאים שאליה אתם בטח יכולים להוסיף עוד. חינוך לא רשמנו וזה לא בטעות, מיד נחבר את כל הקצוות האלה. אז מה הבעיה ? לתהליך הזה, התקדמות על ידי שיפור המצב שלי, יש סוף ואנחנו קרובים אליו. לא צריך להיות עתידן דגול, שוב מספיק דפדוף אקראי בעיתונות וכל אחד יכול לבחור את התחום שחביב עליו שהגיע למשבר או נמצא ממש מילימטר ממנו: הצפות, התחממות (וגם סופות שלג . . . ), מחירי דיור, בירוא יערות וגם חינוך. אז זו הפעם השנייה שנושא החינוך עולה כאן והפעם אפשר כבר לאבחן שהחינוך היום מכוון לעיקרון שעליו כבר דיברנו – מקסימום לי ולא חשוב מה זה עושה לאחרים. לכן אמור מעתה, השאיפה להנאה בלי התחשבות בזולת גורמת נזק לכדור הארץ, לאנושות, למשפחה, לסביבה ובעצם לכל תחום.

אז עכשיו בואו נדבר על הרב לייטמן, או ליתר דיוק, על הגישה החדשה שהוא מתאר ליחסים בין בני אדם. הגישה הזו מבוססת על חכמת הקבלה וניתן לתמצת אותה במשפט מאד ידוע שכל אדם מכיר כבר מגיל צעיר: "ואהבת לרעך כמוך". גם מי שהרים גבה על כינוי השיטה "חדשה" בוודאי צודק, היות וחכמת הקבלה קיימת כבר אלפי שנה והלימוד שלה עכשיו הוא יותר "התחדשות" מאשר "חידוש" כאשר הרב לייטמן מבסס את הגישה שהוא מציע על יסודות מוצקים של מקובלים וכתביהם לאורך הדורות. על הגישה של חכמת הקבלה, כאמור "ואהבת לרעך כמוך", ניתן לשנות את הכיוון של האנושות מהנתיב שהיא הולכת בו עכשיו לנתיב החדש שנדרש עכשיו.

אז חכמת הקבלה יכולה להציל את העולם ? ללא ספק זו הכרזה יומרנית, איך אפשר להסכים לקביעה כזו ? כאן נשתמש בשני עקרונות שלומדי קבלה מכירים היטב. ראשית, שינוי לא מתחולל עד שיש ייאוש מלא ואמיתי מהמצב הקיים. האם אנחנו מיואשים מהמצב הקיים ? נראה שכן. שנית, אל תאמין אלא תבדוק. אתם מוזמנים להשתתף באירוע של "קבלה לעם", יש היום בעיקר אירועים וירטואליים, ולבחון את השיטה בעצמכם. הרבה אנשים כבר בדקו וחלק גדול מהם השתכנעו והם לומדים את השיטה. מה שעולה היום מתוך הלימוד שלהם הוא שיטת חינוך חדשה, ולא רק לילדים. נשאר רק לקוות שהשפעות הפעולות האלה יגיעו מהר לכלל העולם והמשפט הזה, "ואהבת לרעך כמוך", יהפוך מפוסטר שראינו בבית הספר שבו למדנו לעיקרון שכולנו הולכים לפיו.

נשלח ב חוכמת הקבלה, קבלה לעם עם התגית: ,