מחאות חברתיות
מדוע מחאות לא מצליחות להשיג את מטרתן, קבלה לעם והרב לייטמן מסבירים את התופעה וההשלכות
כמעט בכל שבוע, אנחנו מתעוררים לקולה של מחאה חדשה. יוצאים לרחובות להפגין ולמחות, אבל לצערנו, התוצאות בסופו של דבר לא מראות שינוי. כמו שנאמר: "עולם כמנהגו נוהג". "הכלבים נובחים והשיירה עוברת".
איך יכול להיות שהמחאה שהיא כלי דמוקרטי לכאורה, לא עובדת בישראל?
בישראל החוקים מנוהלים אחרת משאר אומות העולם. מסביר הרב לייטמן, המדינה תוכל להתפתח בתנאי אחד – שנהייה מחוברים זה לזה. למרות העובדה שאנחנו מוצלחים, מצטיינים בטכנולוגיות, בהייטק. גם אם נפתח עוד מערכות, נבנה מפעלים, נייבש ביצות, נרטיב את הנגב ועוד אין סוף יוזמות, לא נראה שום הצלחה. האנשים יהיו מתוסכלים. הפער בין השכבות יגדל. לא נוכל לקרב את חלקי העם זה לזה והצעירים יתרחקו יותר מהאידיאלים שהיו פעם.
כשקמה המדינה, היה לנו אידיאל להיות מחוברים, להיות עם, להיות מדינה שנותנת מקלט לכל היהודים. יותר ויותר באים לארה"ב יהודים מהתפוצות ויורדים מהארץ. אין משהו שמושך להיות כאן. יש שנאה הדדית, הממשלה מזלזלת בכל בצורה ברוטאלית וגלויה וחושבת רק על עצמה. יש הרגשה שהכל נגמר.
בחכמת הקבלה כתוב שקיבלנו הזדמנות לבוא לכאן אחרי אלפיים שנות גלות. "להיות מחוברים באהבת ישראל", לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ולבנות את המדינה על כל מוסדותיה.
התנאי להיות "עם", אתו נכנסנו לארץ ישראל אחרי גלות מצרים, הוא בקשר האהבה בינינו. להיות בערבות הדדית – "כאיש אחד בלב אחד". להיות אחראים אחד לשני ולחיות בשוויון כמשפחה אחת גדולה. לזה התחנכנו, אחרת לא היינו יכולים להיכנס לארץ ישראל.
כל מה שבנינו עם האגו שלנו נרקב ומת. עלינו לבנות את עצמנו מחדש. לחזור להיות שוב "אנחנו" בחיבור ובקשר אהבה בינינו. רק כך נצליח. זה מה שמיוחד בעם הזה.
לכן אתה אומר שמחאות אף פעם לא יצליחו בישראל? בוודאי. אין למי לצעוק. הדרך היחידה היא ללמוד איך להיות בערבות הדדית. ואז, כוח הקשר שיתגלה יטפל בכל הבעיות ויעלים את כולן.
לכן קודם צריכים לגלות לעם את ההבנה, ההכרה וההבחנה. צריך להסביר בצורה הדרגתית למה לא מצליחים להתחבר, למרות הייחודיות והחוכמה הרבה שלנו. אלא להיפך. חינוך העם לא יהיה בצעקות ומחאות. עלינו להבין דרך השכל והרגש שעתידנו הטוב תלוי רק בנו. אחרת סופנו יהיה לחדול להתקיים פה. הייעוד שלנו הוא לבנות את עם ישראל בארץ ישראל.
איך מביאים את ההיפוך הזה?
הייתי מפרסם כל יום, בעיתון "ישראל היום", למשל, שמחולק לאנשים חינם, מאמרים על עיקרי תורת התיקון – בנושאי חיבור, אהבה וחינוך, שיש בהם תובנות חדשות לקשר חדש ומתוקן בינינו.
רק כך נגיע לשלווה, שלום והשלמה בין כל הפלגים בעם וחיבור נכון וטוב עם שכנינו. נהיה "אור לגויים". נראה להם את הדרך וניתן להם כוח לממש את החיבור ולחיות בשלום ואהבה. אלפיים שנה היינו ביניהם ונכללנו בתוכם. כמו שכתוב "לא יצאו בני ישראל לגלות אלא לצרף להם נשמות הגויים". השארנו שם הרבה כוחות והבחנות שלנו, ודרכם אנחנו יכולים לפעול על כולם. זו מטרה מיוחדת ומאוד גבוהה, הרבה מעבר למחאות שלא מקדמות אותנו לשום מקום.
מה זה אומר להתחבר לפי ארגון קבלה לעם?
להיות קשורים זה לזה, לאחד את הרצונות לרצון משותף אחד. לאחד את התקוות למטרה אחת. להתכלל זה בזה. להיות בהדדיות ולא בזלזול הצברי, כמו התנהגות פרועה בכביש ובמקומות ציבוריים . אנחנו צריכים לחייב את עצמנו כנגד היצר הרע שלנו, כנגד התכונה שלנו "עם קשה עורף" לחיבור בינינו וכך נוכל לגלות את הכוחות הטמונים בנו לשנות ולתקן הכול.
במקום לצאת למחאה, עלינו לעשות פעולות מחברות באירועים משותפים משמחים, מעגלי שיח וסדנאות. המטרה להיות "כאיש אחד" ולא מיליונים מפורדים. חילוקי הדעות בין ימין ושמאל, אשכנזים וספרדים וכו', לא חשובים, כי "על כל הפשעים תכסה אהבה". חשוב שתהיה מעלינו מטריית אהבה.
יש תורה שלמה המסבירה לנו על "תורת החיבור". איך עושים את זה ובאיזו צורה. לעורר את הכוח המיוחד הטמון בטבע – הכוח הפנימי, הכוח הטוב. הטבע עדיין מתגלה בכוח הרע – בכוח האגו שקיים מלכתחילה בבריאה – "בראתי יצר הרע", ונסתר מאתנו ככוח ההשפעה והאהבה. אנחנו צריכים לגלות אותו, ולעורר אותו. אנחנו, הכוונה לעם ישראל.
עלינו לקיים את הכתוב: "היום נעשיתם לעם" – קיבלנו על עצמנו את חוק הערבות, שכל אחד אחראי וערב לכולם. היום אנחנו לא "עם ישראל", ולא "מדינת ישראל" אלא עדר. אנחנו לא נמצאים בארץ ישראל, כי ארץ זה רצון. אין לנו רצון אחד משותף. אנחנו לא מקיימים את החוקים שקבענו עם קום המדינה. הזמן שלנו להשתנות, הולך ואוזל ואז עלול לבוא שוב אותו כוח שיפזר אותנו בין העמים.
איזה עוצמה יש בכוח החיבור, כשעושים את הפעולות עליהן אתה מדבר?
הטבע פועל בכוח החיבור בין דומם, צומח וחי. כוח העוצמה בחיבור בינינו הוא בדרגת המדבר שהוא מעל הטבע הקיים בעולם הזה. זהו הכוח החיובי שמתגלה בנו, מתוך רצון להתחבר ומאזן את הכוח הרע -השלילי.
מה יהיה הסלוגן של התהליך החדש? "חיבור מביא כוח בונה".
מה האידיאולוגיה שעומדת מאחורי התהליך?
"על כל פשעים תכסה אהבה". כלומר: על כל הרע שיש בנו, אנחנו צריכים לעורר את הכוח הטוב. זה יתממש בכל מקום בו אנשים יכולים לשבת ולדבר על זה ולקבל את ההבחנות וההכוונות הנכונות.
האם התהליך הזה ייתן תקווה?
כן. כשאדם יתייאש מכוחותיו וירצה לשמוע ולהתכלל במה שאנחנו מציעים לו , יתממש התהליך.
בדרך כלל בכל מחאה יש שירים. עם איזה שיר נקום מחר בבוקר, בתהליך אותו אתה מתאר?
לקום מחר בבוקר עם השיר החדש שנשיר בחיבור בינינו.
במשפט אחרון. מחאות לא יצליחו, מה כן יצליח?
חיבור. מסכם מיכאל לייטמן. ללמוד איך להתחבר, זה מה שאנחנו צריכים, לא יותר מזה. כשנהיה ממוקדים רק בזה, נצליח.
