חלק ב' – למי נברא העולם
שיחות מרתקות מפי מקובלים עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן
החיבור בין כל לומדי הקבלה המבקשים להשיג את כוח ההשפעה והאהבה ומתקשרים ביניהם בלמידה הופך אותם לצינור של אור שדרכו הם יכולים להעביר את התרשמותם על כוח האהבה וההשפעה לאחרים שאינם לומדים את חכמת הקבלה ושאין להם רצון רוחני בכלל.
האור שעובר דרכם הוא שמשפיע על הזולת. בכל אדם קיימת 'הנקודה שבלב'- הרצון לקשר עם האור העליון שממלא את כל המציאות באהבה. כך קורה שגם בפגישה שאינה מודעת מעוררים לומדי חכמת הקבלה אצל אלה שאינם לומדים את אותו רצון סמוי שנמצא בהם להכרת הכוח העליון – אהבה, ומתחילים בעצמם להשתנות.
החיבור בין לומדי הקבלה ביניהם הוא שמושך את 'המאור המחזיר למוטב' =האור העליון, עד שהם מהווים השראה לאחרים ומעבירים להם אותו אור בכוונה ושלא בכוונה, במודע ושלא במודע. הפצת האור לכלל העולם תלויה כולה בחיזוק התקשורת והקשר הפנימי של כל לומדי הקבלה בינם לבין עצמם. רק מקובלים בקבוצת מקובלים יכולים להתאחד באופן שיהיה מותאם לתכונתו של האור העליון ולמשוך אותו למטה לכלל העם והאנושות.
הקשר המאחד בין לומדי חכמת הקבלה הוא שמעניק את המגע הייחודי לקהל הרחב
האנושות בכללותה שאינה לומדת קבלה ואינה מודעת אינה יכולה להגיע לפתרון למצבה או למילוי חסרונותיה. עדיין לא קיימת בה ההכרה שרק האור העליון יכול לענות על כל התסכולים ועל כל המשאלות. בין הבורא לבין האנושות אין קשר. האנושות היא כולה רצון לקבל- חסרונות ארציים והבורא הוא כולו רצון להשפיע- מילוי של אהבה ואור עליון. החיבור ביניהם נעשה על ידי אמצעי הקרוי – 'ישראל'- שהוא מבנה מיוחד בעל כלי קבלה והשפעה יחד. בעזרת כלי הקבלה ניתן להתקשר לכלל האנושות ובעזרת כלי השפעה לבורא.
למעשה אנחנו ככלל איננו מרגישים את המציאות האמיתית, שהינה מערכת אדירה מורכבת ומרובה פריטים המתוארת בתלמוד עשר הספירות. המערכת הזו כוללת פעולות ומצבים שמעבר לתפיסתנו את העולם על ידי זמן תנועה ומקום. באמצעות חכמת הקבלה אנחנו מתחברים לרשת הקושרת את כל המציאות בתוכה. רק בתוך הרשת הזו אנחנו יכולים לעזור בצורה מכוונת רציונאלית והדרגתית לכל האלו, שאינם מודעים להתעלות, להתגלות ולגלות דרכנו את הקשר שלהם עם הבורא.
'ישראל' שהוא גם המקובל וגם קבוצת לומדי הקבלה משמש כגשר מחבר בין הבורא לאנושות.
אדם הלומד קבלה לעומק על פי מקורות אוטנטיים ובאמצעות קבוצה בה הוא נכלל, מתחבר לאור העליון, שהינו כוח מיוחד בתוך הבריאה בעל תכונת השפעה, אהבה, נתינה. הלומד חכמת הקבלה מושפע מכוח האור העליון סופג אותו לתוכו ומשתנה בפנימיותו. לפעמים האדם מרגיש עצמו במצב של ירידה- אגואיסט גמור הפוך מאותו כוח של השפעה ואהבה ולפעמים הוא מרגיש במצב של עליה – שהכוח הזה נמצא בו בהתאמה בתחושה של טוב ויופי פנימי. מצבי הירידות והעליות מאובחנים בתוכו כנגד או בעד האור וקובעים כך את התקדמותו. משום כך הדרישה שלו לאור מחייבת אותו להתכלל בתוך קבוצה ולקבל אותה צורת החיסרון המותאמת לאור. וכשהוא מתחבר יחד עם כולם, כ"איש אחד בלב אחד", אז ההתאמה בהשתוות צורה לאור, מאפשרת את המגע עם הבורא. הקשר הזה הוא המשפיע על צורת השפע שיורד לכל דרגה לכל קבוצה לכל אדם.
המקובל הוא השחקן המרכזי בתכנית הבריאה. עליו להתאים עצמו הן לבורא והן לאנושות ומשום כך הוא מודד את האנושות כחלקיו הפרטיים שבתוכו. את ההתאמה הזו של קבלה והשפעה הוא משיג בהדרגה במידה שהוא לומד חכמת הקבלה, נכלל בקבוצה ויוצא להפצה. באמצעות פעולות אלו הוא מרגיש את העולם כולו כחלקים שלו. הוא ממש עצמו אך ורק ביישום שירותו לעולם כולו.
