כדורגל כמשחק רוחני
אנו יכולים להגיע לרוחניות בכל הפעולות שלנו. אפילו משחק כדורגל פשוט יכול להיות משחק של התקדמות רוחנית עבורנו. במאמר הבא נציג את הכללים עם הרב מיכאל לייטמן
הרב מיכאל לייטמן: נאמר שאני מאמן – כדורגל. קבוצת כדורגל כלשהי מזמינה אותי לשנה לסייע לה להיות הקבוצה הכי טובה. כמאמן בתחום הפסיכולוגיה הקבוצתית, התנאי שלי יהיה שאני אדרוש 50 מיליון דולר! זה ייצר מיד מתח: מדוע כל – כך הרבה? מה הכוונות שיש לו? ולא אומר לאף אדם שברגע אחרון אשיב להם את כספם. כדי שכולם ירגיש במתח. הם יראו מייד שאני ממש כמוהם: שמעניין אותי כסף, כבוד, שליטה. ושיתייחסו אליי כלכולם. עכשיו אתאר איך נראית עבודתי היומיומית. בערב מתקיים לקבוצה משחק, צריכה להתקיים סדנה בת שעה לפני אימון, חימום, משחק, טרם כל פעולה – קבוצתית.
וכאן אנו עוסקים באיך לבנות כזו קבוצה כדי שבה כל חבר יגיב לתנועותיו של האחרים, ובלי לחשוב על כך. ואז כך, מיום – ליום, אנו נתחבר ונתאחד עוד ועוד, ובזה שבונים את הקשר על גבי דחייה. כיוון שבינינו מתחילה יש דחייה: תחרות, אי הסכמה, קינאה, ונטייה לשליטה וכבוד. אם מישהו הבקיע 2 גולים ואני לא גול אחד, אז הוא זה שיקבל מיליון ואני לא אקבל, וכן הלאה. אך כעת אנו מדברים אחרת. ראשית, אנו מדברים על כך, שמרוויחים סכום זהה, ולא יותר או פחות, אנו בונים לנו קבוצה הומוגנית. אנו לא קוברים רצונות אישיים של כל חבר, אך בונים מעליהם את הקשר. זה תהליך אימון ארוך הכולל פעולות רבות, המבוססות על חכמת הקבלה. בסוף, הרגשת קשר בעצמה שביניהם לאחד השלם הופכת לזו החשובה עבורם. אך המשחק הופך עבורם רק לאמצעי.
אנו מגיעים לתוצאה רצויה: משחקים שלא למען המשחק בעצמו, אלא עבור הרמוניה כללית והרגשת חיבור ואחדות. לא קיימים בינינו הבדלים, אנו קיימים כאיזה ענן, כמו גוף אחד שיש לו לב אחד. וגם הקהל נכלל בפעולה, כמו בתוך מערבולת, ומתחבר יחד עם הקבוצה ומרגיש את משחק הכדורגל כחיים. במשחק כדורגל רגיל, בו אין כלום פרט לתחרותיות, האדם מוצא לו חיים חדשים! איך להתייחס למצב, כשחבר לקבוצה צריך היה למסור אלי כדור ולא עשה זאת, ורץ לו בעצמו אל עבר השער? ברגע הזה עליך להתאפק, להתגבר על כעסך. אתה צריך לשחק בהרמוניה מלאה איתו, כאילו הוא צודק ב 100%. ברגע זה תאמר לעצמך, שכנראה, לא הבנת נכון את פעולתו. ויכול להיות שאתה לא ראית מצב בשלמותו. נהג בו כמו שבילד.
נניח שילדך רוצה לסייע לאימו לשטוף כלים, ובסוף שובר צלחת. אתה סולח לילד, כי הוא רצה טוב. זה מצב גבוה מאוד, הדורש שינוי בחינוך. כאן החשוב הוא להבין מהי מידת האחריות. בימים האלו כדורגלנים עוברים קבוצות בקלות. אך כשיעלו לשכר הרוחני, אין אף אחד בהם שירצה ויוכל לנטוש את החברים שלו. יכול להיות שיטענו, שמצד אחד, קיבלו חיים, אך מצד שני, במקצועם הם כבר אינם יכולים לעבוד עם האנשים האחרים. החוקים של המשחק בעולם הזה לרוב לא מותירים לנו כל ברירה. אך בכוחנו לשנות אותם. מהתוכנית חיים חדשים של הרב לייטמן, על פי חכמת הקבלה
