התא המשפחתי במשבר | קבלה לעם
בכלליות, הטבע מאלץ את בני האדם בקשר ארוך טווח, ביצירת סביבה יציבה שתלווה אותם לאורך חייהם ללא קשר למצבים ולתהליכים שחווים. יחד עם זאת, על אף שאנו מבינים הדרישות ההתחלתיות בטבע, אנו רואים בנו גם פגמים שלא מאפשרים לנו לעמוד בדרישותיו של הטבע, שלא נותנים לנו להקים חיים רגילים, אף בעניינים פיזיים בלבד. וכאן, כנראה, יש צורך בעבודה שלנו, שאינה פשוטה, קשה, וקשורה ישירות לחופש – הבחירה הייחודי רק לאדם.
החופש, במחשבות, במילים, במעשים, והאפשרות הזו לבנות חיינו בעצמאות, ובא לביטוי במיוחד בגישה הנכונה כלפי המשפחה, לפיה אנו חייבים להשלים את מה שלא מופעל בנו על ידי טבענו בצורה אינסטינקטיבית. אנו חייבים להיות נאמנים למשפחה, נאמנים לטיפוח וחינוך ילדינו, עד שיגדלו ובעצמם יקימו משפחות. למרות, שבמסורת היהודית, האדם מגיע לבגרות בגיל שלוש – עשרה, הוא נעשה באמת בוגר עצמאי רק בגיל עשרים, ואף זה בצורה יחסית. עד אז הטבע הוא שמחייב אותנו לדאוג לו. היום, קשה לאנשים לשמור על המשפחה לתקופה ארוכה כל כך. זה מעיד שוב על משבר בו אנו נמצאים ועליו מדברת חכמת הקבלה. רק לפני חמישים עד שישים שנים הגירושין נראו כאסון גדול. האנשים ראו מקרים כאלו כמשהו שמפתיע ואינו מובן, כמשהו חריג. בזמנו טרם היתה הסכמה – חברתית בעניין הזה, והגירושין בעבר לא היו משהו פשוט ונחשב מקובל. האנשים שהתגרשו עשו זאת רק במקרים נדירים. כיום בלתי אפשרי אף לדמיין מה צריך היה לקרות כדי שבני אדם יהיו מוכנים לכך. יחד עם זה, במחצית המאה העשרים, המצב נעשה שונה בדרמטיות. כעת, רוב בני הזוג מתגרשים, ואנשים מתחתנים שוב ושוב, מגדלים ילדים מנישואין שונים. אין זה מפתיע את אף אחד. הנשים לעיתים מעדיפות להוליד ילדים ללא בעל, ובכלליות, הן אינן רוצות להנשא.
כשאני, הרב ד"ר מיכאל לייטמן מופיע לפני קהל בהרצאות על חכמת הקבלה, קהל המונה אלפיים או שלושת – אלפים אנשים, אני שואל אותו לעיתים: כמה בודדים נמצאים באולם? עד שמונים אחוזים מהמשתתפים מעידים על כך שהם לא נמצאים במערכת – יחסים משפחתית. מדובר באנשים בני שלושים עד ארבעים בממוצע. אחרי כן אני שואל: מי מכם מוכן להתחתן? אז רוב אלו המשיבים בחיוב הינם גברים, לא נשים, שאחרי כן מעידות שאכן כך הוא הדבר. הן אינן מרגישות את השאיפה הפנימית, הצורך במשפחה ובילדים. אולי יש להם משהו מעיק כחוסר במשהו, אך להחליט להתחתן, להתחיל ביצירת יחסים במשפחה, לחוש את המעורבות, המחויבות, וכל זה כה קשה לאגו הגדל שלנו, והן מעדיפות להיות רווקות. הנשים יכולות באופן יחסית קל לדאוג לעצמן, ולספק לעצמן כל מה שהן צריכות, ובמיוחד בימינו שנשים עובדות בהרבה מהמקים טוב יותר מגברים.
בנוסף, נשים יודעות לנהל את משק הבית, ולמרות שהן עסוקות, הן נשארות חופשיות יחסית מהתחייבויות שונות, ופתוחות להזדמנויות שמציע עולם מודרני. מאידך, לגברים לא קל כך: הם חסרים טיפוח נשי, והם מרגישים מעט יותר תלויים באוויר מהנשים, ובאופן תכוף הם לא מסוגלים להיות בדאגה לעצמם. יחד עם זאת, גם הם תופסים את המשפחה כנטל, כעול כבד. אם היה זה אפשרי, גבר מודרני מעדיף היה את אמו על פני רעייתו. המשפחה והילדים על כל השלכותיהם, אינם בשבילו. מתוכניתו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן (קבלה לעם), חיים חדשים
